צילום פורטרט באור טבעי בלבד
קוג’ה קוג’ייני (בן 48) הוא הבעלים של דוכן קטן לממכר ירקות בחנות מכולת אותו פגשנו בעיירה מסטייה, גיאורגיה. מיד כשהבחנתי בו, לא יכולתי להתעלם מתווי הפנים המעניינים שלו וכמובן מהעיניים העמוקות הללו. שמשהו בהם מאד עוצמתי אך בו בזמן, מאד רך
אך כפי שתוכלו לראות בצילום שצירפתי מטה, האור בסיטואציה לא היה יכול להיות גרוע יותר. קוג’ה עמד מאחורי הדוכן שלו והאור היה חלש מדיי, חסר צבע ושטוח
כאן היו לי שתי אפשרויות
הגישה הראשונה: לצלם את התמונה בכל זאת ולומר לעצמי נו, לא נורא היא יצאה בסדר… אולי אוכל לשפר אותה בבית אחר כך באמצעות עריכה
הגישה השנייה: תמונת “בסדר” אינה מספיקה לי. אני אנסה לשפר אותה עכשיו
לעבוד עם אור טבעי
אחת הדרכים הנפלאות עבורי ללמוד מצלמים ומצילומים של אחרים, היא על ידי בחינה של עיני המצולם. מבט מקרוב בעיניו של המצולם יכול לגלות לכם המון על תרחיש התאורה שבחר הצלם להשתמש בו
הסתכלו עכשיו על העיניים של קוג’ה בתמונה המצורפת. נסו לזהות את נשק התאורה הסודי שלי
לעבוד מחוץ לסטודיו כאילו אתה בסטודיו
לעבוד מחוץ לסטודיו כאילו אתה בסטודיו, הוא מוטו שמנחה אותי לעתים קרובות בעבודה עם אור בשטח (ולא משנה עם זה במכולת, מסעדה או קניון לצורך העניין). אני אשאל את עצמי את אותן השאלות שהייתי שואל בסטודיו
שאלה ראשונה: מהו מקור האור הראשי שלי, או בשמו המקצועי- קי לייט
שאלה שנייה: מאיזה כיוון אני רוצה שהאור יגיע אל פני המצולם שלי
חלון גדול שהכניס אור רך ונפלא אל תוך המכולת, היה מקור האור שבחרתי לעבוד איתו. החלטתי שאני רוצה להעמיד את קוג’ה בסמוך לחלון
לפני שביקשתי מקוג’ה בנימוס לעשות רילוקיישן, בדקתי את ההחלטה על ידי כך שהצבתי את כף היד שלי בדיוק במקום בו אני מתכנן להעמיד את קוג’ה
זו טכניקה נפלאה ופשוטה שתאפשר לכם, על ידי בחינת האופן בו האור מאיר את כף היד שלכם, לנבא כיצד האור יאיר את פני המצולם שלכם מבלי ממש להטריח אותו לשם
לאחר שמבחן היד עבר בהצלחה, הזמנתי את המצולם שלי לאחר כבוד לזוז מהדוכן שלו ולגשת אל הקיר הסמוך על מנת שיוכל לעמוד ליד החלון
ביקשתי ממנו לעמוד כשני צעדים מאחורי החלון, כך שהאור פגע בפניו בזווית של 45 מעלות
מיקומו של קוג’ה בזווית 45 מעלות למקור האור, הוא, הוא מה שיצר את אפקט התאורה המיוחד והדרמטי על פניו
אני קורא לזה “פיסול באור“. שימו לב איך האור נופל על פניו של קוג’ה, בצורה שנותנת נפח ודרמטיות לפני המצולם
מדידת האור וניצול הטווח הדינמי
לצילום הזה השתמשתי במדידת אור ממוצעת (המצלמה מודדת את האור מכל חלקי הפריים באופן ממוצע) אבל לקחתי את החשיפה כשליש סטופ לכיוון השלילי
זאת אומרת, שבחרתי ליצור חשיפת חסר בכוונה. אמנם הרקע מאחורי קוג’ה היה חשוך, אך העיניים שלי יכלו להבחין בפרטים. כמה מדפים ודלת שהייתה שם ברקע (ניתן לראות אותם בתמונה הראשונה). אך עלינו כצלמים להתחיל לראות את העולם כפי שהמצלמה שלנו רואה אותו. זאת אומרת, אני אמנם ראיתי את הרקע האפל ובו זמנית הצלחתי לראות את קוג’ה המואר, אבל המצלמה, עם יכולתה המוגבלת פי כמה לעומת העין האנושית, לא הצליחה. זאת אומרת, שהטווח הדינמי (הטווח בין הנקודה הבהירה ביותר לכהה ביותר) של המצלמה שלנו מוגבל עשרות מונים מזה של העין. במידה והיה משהו ברקע שהייתי רוצה להכניס לתמונה, אז הייתי צריך לעבוד קשה כדי להאיר גם אותו (עוד חלון או פלאש) אבל במקרה הזה, השתמשתי בחסרון של המצלמה לטובתי וכך הצלחנו ליצור רקע חשוך לחלוטין, כמו היינו בתוך סטודיו מסודר
לסיכום
שלב ראשון- ליהוק. בחירת דמות מעניינת (עיניים שמספרות סיפור) לצלם
שלב שני- בחינה של האור. האם האור הנוכחי נכון עבור הסיפור המצולם? או שמה ניתן לעשות שינוי שיהפוך את התמונה לטובה יותר. מהו כיוון האור הנכון
שלב שלישי- מדידת אור. לראות את הסיטואציה כפי שהמצלמה רואה אותה
שלב רביעי-צילום. לצלם תמונה ואז עוד אחת ליתר בטחון, לחייך ולהודות למצולם
עודד וגנשטיין, צלם תרבויות ועיתונאי (נשיונל גיאוגרפיק טרוולר), משמש כראש פיתוח הדרכה בגליץ בית הספר לצילום ומדריך קורס צילום תרבויות
תוכלו להצטרף לבלוג שלי ולהמשיך לקבל עדכונים ומיני מדריכים על צילום אנשים ותרבויות בעולם